1. אני לא אתן לעובדות לבלבל אותי.
אז הימרתי על איטליה – גרמניה בגמר.
אז מה?
עכשיו אני בעד רוסיה שתעלה לגמר במקום איטליה. (וכן, עדיין אני בדעה שגרמניה זוכה השנה בתואר).
חוץ מזה שוב נפגשנו אצל לורי. אוקונור, אני והפעם הצטרף גם עזרא. היופי בצפייה בחברותא זה שאם המשחק מאכזב עדיין הערב יכול להיות מוצלח.
אחרי רוסיה – הולנד אתמול המשחק היום נראה כאילו שתי הקבוצות משחקות בעמידה. אם היינו רואים אותו אחרי משחק בין הפועל פ"ת להרצליה הפרופורציות היו אחרות והיינו אומרים שזה היה משחק טוב.
היורו הזה מקלקל אותנו…
חוץ מצפייה במשחק התבשלה תוכנית למשחק הגמר. (פגישה מוקדמת יותר, על האש, בירות)

2. אתמול אני מרדים את הבונבונה הקטנה וזוגתי את השניים הגדולים יותר.
אחרי שהנחתי אותה במיטה (נשארה ישנה בניסיון השני) אני שומע את הבונבונירה בוכה.
אני ניגש, מה קרה? תוך בכי היא מסבירה לי שהיא נורא מודאגת.
היא הייתה היום אחרי הגן אצל חבר והאח הגדול שלו (כיתה ד') סיפר להם על פצצת האטום האירנית.
ועכשיו היא פוחדת.
ניסיתי כל מני שיטות הרגעה, הסברתי שאם הייתה באמת סכנה לא הייתי יושב ככה רגוע איתה במיטה אלה עושה משהו אחר להגן עליה, כמו שעשיתי במלחמה האחרונה.
בסוף תיאור מפורט של יכולות החץ והעובדה שהם לא יכולים לפגוע בנו הייתה מה שהרגיע אותה (וכמובן העובדה שבילתה 10 דקות מחובקת כשאני שוכב לידה במיטה) ואז אמרה שהיא מקווה שתשכח את זה עד הבוקר ונרדמה.
הבוקר היא באה בריצה אלי למיטה והודיעה שהיא לא שכחה אבל כבר לא פוחדת.