כבר לפני זמן מה הורדתי את הפרק הראשון של הסדרה הזו. אני מוריד די הרבה סדרות, הרבה יותר מאשר הזמן הפנוי שיש לי לצפות בהם, כך קורה שבדר"כ אני לא מתחיל סדרה חדשה עד שאין לי חלק ניכר מהפרקים שלה כבר מוכנים.

משום מה, ראיתי אתמול את הפרק הראשון של Flashpoint. סדרה על יחידת ימ"מ, בפרק הראשון יש לנו אדם לא מזוהה שגם לא מספרים לנו כלום עליו שלוקח בת ערובה, הוא מדבר קרואטית או שפה אחרת וכמובן שאין מתורגמן באיזור כך שהאדם הזה והסיפור שלו שגרם לו למשעה הזה לא ידוע לצופים והוא למעשה לא משמעותי לעלילת הפרק. הפרק הזה הוא בעיקר על הצלף שהורג את אותו אדם בסופו של דבר. צלף שבשנייה שלוחץ על ההדק לפני שהרובה קופץ הוא מספיק לראות חולצה של אדם אחר נכנסת לכוונת. השניות של השוק שהוא מנסה לברר במי פגע. והבדידות שלו אח"כ כשבמקום לחגוג הוא נלקח מיד לחקירה לבדיקת האירוע.

חוות הדעת שלי הייתה שזו סדרה חביבה, לא יותר. ואם כל הכבוד לאנושיות של אותו צלף אני מצפה למשהו נוסף, זה לא יחזיק אותי לאורך העונה.

הערב נשארתי לבד עם שלושה ילדים, אחרי שכולם נרדמו והתברר לי ששוב אין מה לראות בטלביזיה. החלטתי לנצל את הערב הפנוי לראות משהו שאין סיכוי שזוגתי תראה איתי וסדרה על שוטרים זה בדיוק זה. ככה שכנעתי את עצמי, למרות שיש לי רק שלושה פרקים מוכנים, ככה אחליט אם לתת לה הזדמנות או לגנוז את הסדרה ולחסוך ברוחב פס.

אז ראיתי את הפרק השני.
אישתי מדי פעם מקטרת לי שהיא מעולם לא ראתה אותי בוכה. אני לא אגיד שאני אף פעם לא בוכה. אבל זה באמת קורה לעיתים מאוד מאוד נדירות. וכמעט תמיד זה קשור לילדים.
הערב ישבתי על הספה עם כוס קפה שהתקררה על השולחן בלי שנגעתי בה עם דמעות בעיניים.
מול סדרה? זה עוד מעולם לא קרה לי.

הפעם להבדיל מהפרק הראשון, הסיפור האישי של החוטף מסופר לנו. אדם שאישתו נהרגה בתאונת דרכים (הוא נהג) בתו חולת לב וזקוקה להשתלה, אחרי יותר משנה שלא נמצא לב הוא לוקח אותה הביתה כדי להעביר את ימיה האחרונים. ואז מגיעה ההודעה שיש לב, עד שהוא מגיע לבית החולים ואז מתברר שהייתה טעות ויש שם אחר ברשימה לפניה. (בגלל שהיא נסעה הביתה). הוא נשבר ומנסה לאלץ את הצוות להשתיל את הלב לבתו.

אני זוכר את הסרט הראשון שבכיתי. אדם ששילם כל חייו ביטוח רפואי מגלה שהבוס שלו לא העביר את חלקו והביטוח לא מוכן לשלם על השתלת לב לבנו. הוא חוטף את הצוות הרפואי כדי להכניס את בנו לרשימת הממתינים, ואז הוא מתכנן להתאבד כדי לאפשר לצוות להעביר את הלב שלו לבנו.

בשני הסרטים האדם מסיים את הסרט/תוכנית בכלא, אבל הבן/בת שלו ניצלים ומקבלים לב חדש. והזדמנות לחיים.

תמיד במקרים כאלו אני שואל את עצמי מה אני מוכן לעשות בשביל הילדים שלי. והתשובה גם אם היא לא פרטנית ומדויקת לרמה של דברים מסויימים היא הכל.
הכל.
אני מוכן לתת הכל עבור האנשים הקטנים האלה, הבונבונירות שלי.
כשנגמר הפרק עשיתי מיד סיבוב לראות שכולם ישנים, שכולם שלווים, שכולם בונבונים.

סדרה שיכולה לגרום לי לכזו סערת רגשות בטח עושה משהו כמו שצריך.
FlashPoint סדרה שאני בהחלט מתכוון להמשיך לעקוב אחריה.

ולא זה לא בגלל אותה שוטרת