אז אתמול נגמרה שנה. חרגתי ממנהגי ונפגשתי עם כמה חברים (אנחנו רק מחפשים תירוץ להפגש) ישבנו כרגיל על גולדסטאר ובושמילס והרמנו כוסית לכבוד השנה החדשה.
לא משהו מיוחד, לא משהו לספר עליו.
סיימנו בשעה סבירה ובבוקר התייצבתי לעבודה בזמן.
וזהו, עבר. עוד לילה.
ככה לפחות חשבתי לתומי.
לא חלף זמן רב עד שהגיע אלי הנודניק התורן.
איך אתה חוגג את חגו של האפיפיור של היטלר? סילבסטר היה מאוד אנטישמי? הוא היה מורח ילדים יהודים על מצה לארוחת בוקר. ועוד כאלו…
מה הקשר לסילבסטר? ניסיתי לשאול בשקט. הרי ראיתי את כל סדרת רוקי ורמבו.
חוגגים את השנה החדשה.
זה חג נוצרי הודיע לי הטרחן, והם חוגגים סילבסטר!
והוא היה ממש נוראי… הוא האכיל יהודים בכח בחזירים שפוטמו בשרימפסים.
מצטער, אמרתי. אני לא חגגתי סילבסטר.
אני חי לפי הלוח הלועזי, קובע פגישות ב 15 בנובמבר, סופ"ש ב 20 למרץ, משחק כדורגל ב 28 לאוגוסט. וכשמתחלפת שנה בלוח הזה, באופן מעשי זה חשוב לי יותר משנה עברית חדשה.
אין לי ספק שלא יקרה מצב שהבנק יחזיר לי צק כי בטעות כתבתי שנת תשל"ג.
הטרחן לא השתכנע והמשיך לטרוח.
זה חג נוצרי והנוצרים חוגגים סילבסטר והוא היה אדם רע מאוד…
הוא היה גונב קניידלך מתינוקות של בית רבן.
לא נכון. אמרתי. יצא לי להסתובב בעולם פעם או פעמיים. ומעולם לא פגשתי חגיגות סילבסטר פגשתי רק חגיגות New year's eve
וגם אם כן. אז שיחגגו הנוצרים מה שבא להם – אני חוגג שנה חדשה, ואם במקרה זה נופל על אותו תאריך – יופי להם.
לא נכון. הוא אמר. החג הוא הסלבסטר. והוא היה ממש רע. כמעט כמו גרגמל, הוא דרך על יהודים ולא עזר לזקנות לחצות את הכביש.
לא ידעתי שאתה חוגג את עיד-אל-אדחה, ניסיתי כיוון אחר.
זה בדיוק באותו זמן שאתה חוגג את חנוכה, אז אפשר להגיד שבפועל אתה חוגג חג מוסלמי?
והרי אדחה היה אנטישמי ידוע…
כל השיחה הזו לא השפיעה על הטרחן וגם כשהתרחקי מהמקום מובס ומוטש הוא המשיך לגלגל אחרי את החג הנוצרי… סילבסטר… אפיפיור… אנטישמי… מהגרועים ביותר…
הרגשתי ממש שהשחתתי את מילותי לריק (איזה יופי של פתגם) באותה מידה יכולתי לדבר עם הקיר – ובעצם אולי זה מה שעשיתי…

4 comments
Comments feed for this article
ינואר 2, 2009 ב: 9:35 am
גיא
וואו. סחתיין. אני גם שומע את השטויות האלה כל הזמן מסביבי. השתמשתי בלינק שלך, ושלחתי אותו לחברים שלי, חלקם אפילו מספרים את אותם שטויות שוב ושוב.
מבחינתי, סילבסטר הוא סתם עוד סיבה למסיבה.
השנה אפילו את זה לא עשיתי. היה לי יום כל כך מחורבן (כאבי תופת כל היום, מאז הלילה הקודם), שב-9 בערב הגיעה זוגתי אליי, ובעשר וחצי כבר שנינו חרפנו. קצת אחרי חצות פקחתי עיניים לרגע, ראיתי את השעון, נישקתי אותה על הכתף פעמיים, חיבקתי את הכרית חזק, ונרדמתי שוב. לדעתי – זו ה-דרך לחגוג…
אבל תכל'ס – אהבתי את הפוסט שלך בנושא.
ינואר 2, 2009 ב: 9:36 am
גיא
אה, ומזל טוב לבת שלך!
ינואר 4, 2009 ב: 1:48 pm
sorter
התשובה של הטרחן על הלינק (ציטוט די מדוייק) –
"אני לא מאמין לאתרים השמאלניים האלו…"
ממש שיחה עם קיר.
ותודה רבה, אני אעביר את הברכה לבונבונה, אנחנו בעצומו של חודש פסטיבל יום ההולדת.
ינואר 7, 2009 ב: 8:35 pm
גיא
אצלינו זה היה בדצמבר..
תהנו!